#_lt#style#_gt# .style_embed_title {color#_sc##254117;font-family#_sc#monospace;font-weight#_sc#bold;text-decoration#_sc#underline overline;} .style_embed_data {} #_lt#/style#_gt# #_lt#div style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#div dir="ltr" style="font-size#_sc# 14px; color#_sc# rgb(37, 65, 23); font-family#_sc# monospace; font-weight#_sc# bold; text-decoration#_sc# underline overline;" align="center"#_gt# #_lt#iframe width="555" height="346" src="http#_sc#//www.youtube.com/embed/XxH93ZO0NtI?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen#_gt##_lt#/iframe#_gt# #_lt#/div#_gt##_lt#br#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# justify;"#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif" size="4" color="#000099"#_gt##_lt#b#_gt#תמלול השיעור שנאמר מפי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצוק"ל#_lt#/b#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif" size="4" color="#000099"#_gt##_lt#b#_gt#לאחר תפילת שחרית ביום עצמאות ה'תשס"ט#_sc##_lt#/b#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px; text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#חזקיה מלך יהודה היה צדיק גדול, בימיו לא היה אחד עם הארץ. בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו איש ואשה שלא היו בקיאים בתורה, ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא בקיאים בהלכה. עד כדי כך הרביץ תורה בעם ישראל.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כשבא סנחריב לכבוש את ירושלים התפלל להקב"ה שיעזור לו. ישתבח שמו הקב"ה, עשה לו נס גדול. "ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבוקר, והנה כולם פגרים מתים". ואז סנחריב ברח כל עוד נפשו בו. ניצל חזקיה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אבל מה אומר על זה בדברי הימים? "וחזקיה הרבה נבואה להשחית", מה הכוונה פה? מה רצה? בא אליו ישעיהו הנביא, אמר לו #_sc# "זמרו לה' כי גאות עשה", עשה לכם נס גדול. אמר#_sc# "מודעות זאת בכל הארץ" - זה דבר פשוט. בזכות התורה הציל אותנו, אם לא יעשה בשבילנו – בשביל מי יעשה?!#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#הגמרא אומרת שחזקיה לא עשה יפה. (יצאה בת קול וקטרגה). רצה הקב"ה לעשות את חזקיהו מלך יהודה המשיח, שלא יהיה עוד צרות לישראל, לא יהיה חורבן, לא יהיה שום דבר.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#יצאה מידת הדין וקטרגה#_sc# אמרה לפניו#_sc# "ריבנו של עולם, ומה דוד מלך ישראל אמר לפניך כל שירות ותשבחות אלה, כל ספר תהלים, לא עשית אותו משיח! זה כפוי טובה לא אמר לך אפילו שירה אחת, כבר עשית אותו משיח?!" #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#נדחה, נדחה הישועה. נדחה מלהיות משיח.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#צריך להבין, חזקיהו היה צדיק, ולמה לא אמר שירה? כתוב שהוא אומר התורה תכפר על השירה. התורה שאנו לומדים תכפר על השירה, אבל בשמים לא מצא חן בעיניהם ומדת הדין קטרגה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#יש פסוק אצל דוד המלך#_sc# "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#ממשילים משל למה הדבר דומה#_sc# אדם אחד, היה עשיר גדול. סיטונאי, מוכר לאנשים גם בהקפה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#והיה אחד, שהיה קמעונאי, וקנה ממנו הרבה סחורות, והיה חייב לו מאה אלף דולר.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#יום אחד, העשיר – הסיטונאי קורא בעיתון שעשיר פלוני שחייב לו מאה אלף דולר פשט את הרגל. אבד. פשט את הרגל. חשש מה יהיה? – תבע אותו לדין.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#לימים, האיש הזה היה הגון, לא רצה שאנשים נושים בו והוא לא משלם. הלך ועבד עבודה קשה, והצליח, וחזר לעושרו. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#יום אחד בא להחזיר את המאה אלף דולר שהלווה לו הסיטונאי.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#הייתה בית חרושת גדולה, והנה מרחוק אחד מהפועלים, אחד המשרתים ראה את ההוא, בא לבשר לאדונו שיושב במשרד, אמר לו#_sc# "אדוני, באתי לבשר לך אשר פלוני שפשט את הרגל, עכשיו ברוך ה' נעשה לעושרו, ובא לשלם לך את המאה אלף דולר!".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אמר לו#_sc# "אם זה ככה, אני אתן לך מתנה, אלף דולר!".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כך היה, אחרי כמה דקות הגיע זה למשרד שלו, קרא את המשרת, "תביא לו כוס קפה, תביא לו...". ישבו, אכלו, שתו. אח"כ הוציא מאה אלף דולר "אדוני, אני חייב לך מאה אלף דולר, הנה הם".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#- "תודה רבה, ה' יתמיד בריאותך, יתמיד את עושרך". והלך לו.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#קרא לפועל, "תשמע, הבטחתי לך אלף דולר, קח לך אלף דולר, דמי בשורה שבישרת אותי".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#והנה היו לו עוד אנשים בעלי חובות, לא פשטו רגל ולא פשטו יד, הם שילמו בזמן שלהם. מפעם לפעם הם באים משלמים לו את החוב שלו.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#היה אחד שהיה חייב לו חמישים אלף דולר. ובא לשלם לו, כרגיל. אחד ראה שזה בא, התחיל להגיד לעשיר#_sc# "אדוני, באתי לבשר אותך, פלוני בא לשלם לך את החמישים אלף דולר".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#טוב, קיבל את זה בשלוות נפש... מה החידוש? זה תמיד ככה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#בא זה, ואכן הביא את החמישים אלף דולר.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#חזר אותו הפועל המבשר ואמר#_sc# "אדוני, למה שמת לו 1000 דולר דמי בשורה, ולי לא נתת כלום? למה אתה עושה אפליות? זה אשכנזי וזה ספרדי? מה אתה עושה? שלא תעשה דברים כאלה!"#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אמר לו#_sc# "טיפש, ההוא התיאשתי כבר מהכסף, ראיתי שכתוב שפשט רגל. וזה בא בישר אותי שבא להחזיר לי את הכסף – זה דבר חדש, זה כמו מתנה חדשה. אבל זה תמיד קונה ומשלם, כל מה שלוקח - משלם. אז מה אני ישלם לך?".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כך חזקיה מלך יהודה, היה כ"כ מבטחו בקב"ה, שהיה עוסק בתורה, כל הזמן מלמד תורה את העם. אז לא חשב אחרת. ידע שיהיה נס. איך יהיה? הקב"ה יודע! לא דאג.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כשבא בשורות - רואה - מאה חמישים אלף כולם נהרגו, וסנחריב ברח. קיבל את זה בשלוות נפש, לא הופתע, הוא ידע שככה יהיה. כן קרה מה שקרה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#דוד המלך אומר#_sc# "ואני בחסדך בטחתי", אני לא פחות מחזקיה, גם אני בוטח בך.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אפילו הכי#_sc# "יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי", אני אומר שירה, אני לא חודל לומר שירה. לא כפוי טובה, לעולם אני מודה לך.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#חזקיה, לא עשה כך. אם כי לימדנו עליו זכות, היה טוב, היה בטוח, לא הופתע.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אפילו הכי, היה צריך לומר שירה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אדם צריך לומר תמיד שירה. "נתת נס להתנוסס", עושים לאדם מהשמים נס, צריך להודות להקב"ה, ואז "להתנוסס" - יהיה לו עוד נס יותר גדול.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#למשל, ילד בא אצלי, רוצה סוכריה. נתתי לו, "קח את הסוכריה", נתתי לו.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#לא רק שאומר תודה רבה, עומד ומודה, ומברך ומברך ומברך...#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אמרתי#_sc# זה נתתי לו סוכריה כך עשה. מחר אני אתן לו קופסת שוקלד, נראה מה שיעשה, ירקוד!#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כך הקב"ה, כשהוא עושה לנו נס, ואומרים שירה – עושה נס יותר גדול. "נס להתנוסס".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#תמיד צריך להודות לקב"ה. "אשירה לה' כי גמל עלי".#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#גם כן אנחנו, ברוך ה',#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אנשים אומרים "חג העצמאות, מה זה חג העצמאות?". זה לא חג העצמאות, אנחנו חושבים על עיקר הדבר#_sc# יש לנו ממשלה יהודית. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כל מי שרצה לבוא לארץ היה צריך סרטיפיקט, ובלי זה הוא לא ייכנס. צריך פרוטקציות וזה וזה... #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#משנהיתה המדינה יהודית, אם רק בשביל שיבואו יהודים, כמה שרוצים, דיינו. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אבל האמת הוא יש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט, לפני קום המדינה היו 650,000 איש, בכל ישראל. אבל עכשיו למעלה מחמשה מליון! #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#ומה זה? נתנו רשיון לכל אחד – תבוא.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שייטב אחריתנו מראשיתנו, ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים, כולם צדיקים, כולם אוהבים את התורה. כך אנו מתפללים. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה הקב"ה!#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#ברוך ה', הרבה ד' אותנו.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#"ארבה ארבה את זרעך, ולא ייספר מרוב". עוד יהיה כהנה וכהנה בעזרת ה'.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כל יהודי שנמצא בחוץ לארץ, רוצה לבוא? אהלן וסאהלן. פותחים כל השערים לפניו.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#לא אומרים לו תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#לא יביא. אם רואים אותו, זה ברכה שיבוא לפה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כן. זה מעט בעיניכם? זה לא מעט!#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#נדבר עוד כמה דברים.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#לא היה בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה, לא היה חינוך העצמאי.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#החינוך העצמאי, יש עשרות אלפים. תלמודי תורה, יש עשרות אלפים.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#אנחנו צריכים להודות לקב"ה. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#ברוך ה' נתן לנו כח לעשות חייל. #_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#להרבות תורה, לעשות מצוות, ומעשים טובים.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt#כן יעשה הקב"ה כהנה וכהנה, ויגאל אותנו, וישבו בנים לגבולם, ויבוא משיח צדקנו במהרה בימנו אמן.#_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# large; font-weight#_sc# bold; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# large; font-weight#_sc# bold; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-size#_sc# large; font-weight#_sc# bold; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="text-align#_sc# center; font-weight#_sc# bold; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#font size="4" color="#000099"#_gt#כתבה בנושא באתר כיכר השבת#_sc##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#span style="font-weight#_sc# bold;"#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" href="http#_sc#//www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-66.html" target="_blank"#_gt#צביקה גרוניך, כיכר השבת#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ביום העצמאות לפני שנתיים, מיד לאחר התפילה נשא הרב#_lt#strong#_gt# #_lt#strong#_gt#עובדיה יוסף #_lt#/strong#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt#דברים קצרים בבית הכנסת שלו שבבניין מגוריו. עמדה שלא תשמעו בדור הזה מאף מנהיג חרדי, אולי אפילו לא מאף ספרדי – חרדי, גם לא תקראו ב"יום ליום". עמדה כזו מתקרבת לזו שאפשר למצוא בציונות הדתית (הלא משיחית).#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אז אם למישהו היה ספקות באשר לשוני בין עמדת הרב עובדיה לבין עמדת החרדים גם ביחס ליום העצמאות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הרב עובדיה יוסף פתח בדברים אודות חזקיה מלך יהודה שנחשב ל"צדיק גדול" עד כדי כך ש"בימיו לא היה אחד עם הארץ. בדקו מדן ועד באר שבע לא מצאו איש ואיש שלא בקיאים בתורה, לא מצאו תינוק ותינוקת שלא בקיאים בהלכה, עד כדי כך הרביץ תורה בעם ישראל".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#על פי הגמרא, הקב"ה רצה לעשות את חזקיה משיח, אבל "יצאה בת קול קטרגה#_sc# רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל אמר לפניך כל שירות ותשבחות את כל ספר תהלים לא עשית אותו משיח? זה כפוי טובה, לא אמר לפניך אפילו שירה אחת עשית אותו משיח?"#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#משיחיותו של חזקיה נדחתה בגלל שלא שר שירת תודה לקב"ה על הצלתו מידי סנחריב ומאה שמונים וחמישה אלף חייליו שמלאך ה´ היכה בהם בלילה אחד ובבוקר נמצאו כפגרים מתים. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הרב עובדיה המשיך והסביר כי מלמדים סניגוריה על חזקיה שבגלל בטחונו הגדול בקב"ה לא התרגש מהנס#_sc# "יש פסוק אצל דוד המלך ´ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´"... "כך חזקיה מלך יהודה, היה כל כך מבטחו בקב"ה, שהיה עוסק בתורה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כל הזמן לימד תורה את העם, אז לא חשב אחרת - ודאי שיהיה נס. איך יהיה? הקב"ה יודע, לא דאג. כשבאו בישרו אותו#_sc# ´אה, מאה חמישים אלף כולם נהרגו, סנחריב ברח´, קיבל בשווין נפש, לא הופתע, הוא ידע שכך יהיה. לכן לא אמר שירה".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לעומת חזקיה#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"דוד המלך אומר#_sc# ´ואני בחסדך בטחתי´ אני לא פחות מחזקיה אפילו הכי ´יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´. אני אומר שירה אני לא חודל לומר שירה לא כפוי טובה" ... אדם צריך לומר תמיד שירה".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#h2 style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# large;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לשמוח על הנס#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/h2#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הרב עובדיה המשיך וציטט את הפסוק מתהלים "ונתת ליראיך נס להתנוסס" והסביר#_sc# "עושים לו משמים נס? צריך להודות לקב"ה ואז יהיה לו נס יותר גדול. למשל ילד בא אצלי ´רוצה סוכריה´ . לקחתי סוכריה נתתי לו. אומר#_sc# ´תודה רבה´, עומד ומודה ומברך ומברך ומברך. אמרתי ´זה נתתי לו סוכריה כך עשה, מחר אני אתן לו קופסת שוקולד מי יודע מה יעשה, ירקד´.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כך הקב"ה#_sc# כשהוא עושה לנו נס ואומרים שירה עושה נס יותר גדול, נס להתנוסס. תמיד צריך להודות לקב"ה ´אשירה לה כי גמל עלי´. גם כן אנחנו ברוך ה´. אנשים אומרים ´חג עצמאות מה זה חג העצמאות?´#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#זה לא חג העצמאות אנחנו חושבים על עיקר הדבר#_sc# זה שיש פה ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל כל מי שרצה לבא לארץ צריך סרטיפיקט בלי זה לא ייכנס, פרוטקציות וזה וזה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהייתה מדינה יהודית אם רק בשביל שיבואו יהודים כמה שרוצים דיינו. אבל האמת הוא שיש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט לפני קום המדינה היה 650 אלף איש בכל ישראל, 650 אלף. ועכשיו למעלה מחמישה מיליון. ומה זה?...  אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו לראשיתנו ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים כולם צדיקים כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה. ברוך ה´, הרבה ה´ איתנו, ´הרבה ארבה את זרעך´. עוד יהיה כהנה וכהנה. כל יהודי שנמצא בחו"ל רוצה לבא, אהלן וסהלן, פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו ´תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך´. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כן? זה מעט בעיניכם? זה לא מעט.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p style="font-size#_sc# 14px; font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#עוד כמה דברים. בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים. תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ברוך ה´ נתן לנו כוח לעשות חיל להרבות תורה.#_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial,Helvetica,sans-serif;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#/div#_gt#